קצת עלינו

דבורה ודוד כץ

שלום

נספר לכם קצת עלינו ועל הפרק החדש בחיים שלנו. דוד ואני הכרנו במחנה קיץ בשנת 1992. התחתנו בשנת 1998 ומאז החיים שלנו מלאי עניין. הגינה שלנו היתה פעילה בכל מיני תחומי עניין של דוד כולל אנטנת רדיו 15 מטר לגובה, תנור למצות , תנור לבנים בוער שמשקלו 10 טון, בית בד, מכשיר רדיית דבש ומספר ממש לא פרופורציונלי של אטריות בריכה ולא בשביל בריכה בשביל פעולות חברתיות ולימודיות.

התמזל מזלנו לעבוד יחד ולשתף פעולה פעמים רבות במהלך השנים, בין אם זה היה הפעלת תוכניות בלתי פורמליות במחנה מושבה באהר״ב, אירוח של מאות ילדי השכונה, או הקמת מאפייה ארטיזנית בשם פת במלח. תחומי העניין שלי תופסים קצת פחות נפח. אני נהנת לבנות קהילות – בין אם זה להקים בית כנסת שכונתי קטן, לארח את מאות ילדי השכונה. אני אוהבת לטפח תחושת שייכות עם הצוות שלי עם קהילת הלקוחות של המאפייה. ואני גם אוהבת לשתף את הסיפור  במדיה החברתית. אנחנו כל כך נרגשים שמשק 48 יאפשר לשנינו להתמקד בתשוקות שלנו כשאנחנו מוצאים אנשים עם חוויות מעניינות ומארחים אותם במרחב ה״משק״ שלנו. בין אם אתם מצטרפים אלינו לסדנה, עוקבים אחרינו ברשתות החברתיות או סתם נכנסים מדי פעם, אנחנו שמחים שתהיו חלק.

מאחורי הקלעים

להכיר את הצוות שלנו

דבורה כץ

נכון לעכשיו, לדבורה יש יותר מ-26,000 תמונות באייפון שלה. בעוד שכמה מהם הם מילדיה (המקסימים), רובם מתעדים את הצמיחה של משק48. דבורה אוהבת לבנות מרחבים משותפים ומבלה יותר מדאי זמן באינסטגרם

דוד כץ

בימי הזוהר שלו, דיוויד הצליח לקפוץ מעל 9 פחי אשפה. לאחר שהשיג הצלחה כזו בגיל צעיר, המשיך דוד בקריירה שלו כמחנך פורמלי ובלתי פורמלי במערכת החינוך ומחוצה לה. הוא היה רב בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים בישראל ובארצות הברית. בין שלל הישגיו, דוד חובב רדיו מורשה, אופה מצות שמורות, אופה מחמצת מקצועי וכיום מגדל חיטה בלאדי בגוש עציון.

דקלה מגל

דקלה עובדת בעולם האוכל ב-22 השנים האחרונות. בתיכון, היא ניהלה לוח זמנים קפדני ועבדה בסניף דנקין השנייה של ישראל. היא ניהלה חנות פיצה משלה והייתה שפית במסעדות בגוש עציון ועוד. כשהיא לא מבשלת במשק, היא ממשיכה לבשל בבית. למרבה האירוניה, המאכלים האהובים על ילדיה הם פסטה, אורז… אורז לבן ופסטה הכי פשוט בעולם!

הרשמה לסדנאות קיץ בעיצומה